בדיקת קולונוסקופיה
הנתונים מדאיגים למדי! אם נמשיך להתעמק בנתוני אותה שנה, נגלה גם כי מתוך 3,009 החולים בסרטן שאובחנו באותה שנה, 72% מהמקרים אובחנו כסרטן המעי הגס והשאר כסרטן החלחולת. סוג סרטן זה פוגע בשיעור דומה בגברים ובנשים, כאשר שכיחותה של המחלה גדולה בעיקר בבני 50 ומעלה, והסיכונים לחלות בה גוברים והולכים עם עליית הגיל. למרות הנתונים המדאיגים למדי, חשוב לזכור גם כי כאשר המחלה מתגלה בשלביה המוקדמים, סיכויי הריפוי ממנה עשויים להגיע לכ-90%, עובדה המדגישה את חשיבות הגילוי המוקדם באמצעות בדיקת קולונוסקופיה.
ככלל, לאנשים המצויים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס (בשל קרבה משפחתית לחולה בסוג זה של סרטן), מומלץ לבצע את הבדיקה צריך להיבדק כ-10-15 שנים לפני הגיעו לגיל בו חלה הצעיר ביותר במשפחה. מעל לגיל 50, גם אנשים שהגנטיקה שלהם חפה מסוג זה של סרטן, צריכים לעבור בדיקה לדם סמוי בצואה אחת לשנה. מעבר לכך, ישנם מספר סימנים שאמורים לעורר דאגה:
-
שינויים בהרגלי היציאות (עצירות, שלשול, מתן צואה בתדירות גבוהה או נמוכה מהרגיל)
-
דימום מפי הטבעת שלא נמצא מקורו
-
אנמיה
-
ירידה במשקל שאיננה מוסברת
-
כאבים בבטן תחתונה שמקורם איננו ידוע.
רוב התהליכים הממאירים המתרחשים במעי מתפתחים במשך שנים (לעיתים, אף לאורך שש או שבע שנים), ומקורם בפוליפים הממוקמים בדפנות המעי. כריתתם של הפוליפים בשלב הטרום-סרטני - השפיר שלהם מונעת במרבית המקרים את הסיכון להפיכתם של הפוליפים לממאירים. מאחר והסימפטומים המלווים את תהליך גידול הפוליפים במעי מופיעים בהדרגה והם אינם סימפטומים מובהקים לסרטן המעי, מרבית החולים מתעלמים מהם ואינם פונים לבדיקת רופא מומחה בתחום, או שפונים לרופא המשפחה, וזה, מאחר ומדובר בסימפטומים (למשל, אנמיה, כאבים בבטן התחתונה ושינויים בהרגלי פעולת המעיים) אשר יכולים להופיע כתוצאה ממצבים שונים ולא רק של פוליפים במעיים, איננו מפנה אותם אל בדיקת קולונוסקופיה, עד לשלב מאוחר יותר, לעיתים, מאוחר מידי.
את בדיקות הקולונוסקופיה יבצע רופא גסטרואנטרולוג (רופא מומחה למחלות דרכי העיכול) באמצעות אנדוסקופ (צינור גמיש ודק אשר כולל מצלמת וידיאו זעירה בקצהו). הבדיקה מבוצעת תוך שימוש בזריקת טשטוש הניתנת לווריד של המטופל לפני תחילתה. טשטוש זה מאפשר למטופל לעבור את הבדיקה בצמצום תחושת אי הנוחות למינימום האפשרי.
לאחר מתן הזריקה ישכב המטופל על צדו, כאשר יוחדר האנדוסקופ אל פי הטבעת שלו, כשלאחר מכן ימולא חלל המעי הגס באוויר לצורך "ניפוחו". "ניפוח" המעי נועד על מנת לשפר את תנאי הראות בתוך חלל המעי, "למתוח" קפלים, והוא מאפשר קבלת תמונת מצב ברורה ככל שניתן של האזור. לעתים בשלב זה המטופל יחוש תחושת לחץ קלה בעקבות ניפוח המעי.
במהלך הבדיקה, יתקדם הרופא באמצעות האנדוסקופ לכל אורך המעי הגס, כאשר הוא, במקביל, צופה במעי באמצעות המסך הנמצא בחדר הבדיקה, עליו מוקרן הווידיאו של המעי הגס בהגדלה ניכרת, כזו המאפשרת לו לאתר אף שינויים קטנים ברקמות המעי. התקדמות האנדוסקופ במעי הגס במהלך הבדיקה היא איטית ואורכת מספר דקות, על מנת שלא לפספס אפילו מקטע מעי קטן אשר עלול להכיל ממצאים פתולוגיים חשובים.
במקרים בהם מאתר הרופא ממצאים חשודים במהלך הבדיקה, באפשרותו ליטול מהם דגימת רקמה לצורך ניתוח היסטולוגי במעבדה, לכרות או לצרוב פוליפים שנמצאים במקום, ולהרחיב חלקים של המעי שעברו הצרה.
קולונוסקופיה נחשבת לאחת מהבדיקות הקלות והנפוצות, והיא מאפשרת הסתכלות ישירה אל חלל המעי הגס ומכאן גם נובע שמה (קולון - מעי, סקופיה - מבט). פרט לצפייה ובחינת מצבו של המעי הגס, היא מאפשרת בעת ביצועה שורה של פעולות במעי, כצריבת פוליפים, נטילת דגימת רקמה לצורך ביופסיה ושלילת ממאירות של ממצא והרחבת הצרויות אשר עלולות להיווצר במעי. היכולת לטפל בממצאים בזמן אמת הוא יתרונה הגדול של הבדיקה, היתרון אשר הופך אותה מכלי דיאגנוסטי (אבחוני) בלבד לכלי המאפשר מתן טיפול של ממש למטופל.