דלקת כבד נגיפית D

 
דלקת כבד נגיפית D נקראת גם "הפטיטיס דלתא". למען הקיצור, אשתמש בשם "הפטיטיס D".

הפטיטיס D נגרם על ידי הנגיף הפטיטיס D. החומר הגנטי של הנגיף הוא רנ"א. זהו נגיף מיוחד במינו בכך שהוא פרזיט של נגיף הפטיטיס B ואינו יכול להתקיים בלעדיו.
 
דלקת כבד נגיפית D
 

אפידמיולוגיה

 
כחמישה אחוזים מחולי הפטיטיס B בעולם סובלים גם מהפטיטיס D. הריכוז הגבוה בעולם של חולי הפטיטיס D נמצא דווקא בדרום אמריקה, ולא בדרום מזרח אסיה, ששם מרוכזים רוב חולי הפטיטיס B בעולם.
 

צורת ההדבקה:

 
דומה מאוד לצורת ההדבקה בהפטיטיס B, למעט הדבקה מאם ליילוד שנדירה מאוד כסיבה להפטיטיס D.
 

המהלך לאחר ההדבקה - הזיהום החריף:

 
לתוצאות הזיהום החריף יש קשר הדוק למצב החולה מבחינת ההפטיטיס B.

יש שתי סיבות עיקריות אפשריות העלולות לגרום לכך:

  • כאשר חולה שסובל מהפטיטיס B כרונית נדבק בהפטיטיס D. מצב זה נקרא "סופראינפקציה", ותוצאתו אצל רוב החולים היא החמרה של מחלת הכבד הכרונית.
  • כאשר אדם שאינו סובל מהפטיטיס B נדבק בבת אחת מאותו מקור (למשל מאותו עירוי דם) גם בהפטיטיס B וגם בהפטיטיס D. רוב הזיהומים האקוטיים הללו הם חמורים וקשים יותר מזיהום אקוטי בהפטיטיס B בלבד, אך מסתיימים בהחלמה מלאה משני הנגיפים.
 

תוצאות הזיהום הכרוני בהפטיטיס D:

 
כאמור לעיל, זיהום משולב של הפטיטיס B והפטיטיס D גורם במרבית המקרים למחלת כבד מואצת, ולא נדיר למצוא חולים עם שחמת ואי-ספיקת כבד בשנות ה-20 וה-30 לחייהם.
 

הטיפול בהפטיטיס D:

 
תרופות רבות עם פוטנציאל אנטי-וירלי נוסו, אולם רק אינטרפרון הוכח כמועיל בהפטיטיס, החיסון נגד דלקת הכבד מסוג B יעיל גם במקרים של זיהום בהפטיטיס D.